תפריט נגישות






sipurParsi  שנים אשר אין בהן חפץ? – אריאלה בק פרסקיsipurParsi  

שנים אשר אין בהן חפץ? – אריאלה בק פרסקי
THE UNWELCOME YEARS?-Ariela Beck Persky

חוות דעת אישית-לי יניני

ספר ביכורים מקסים ושובה לב של אריאלה בר פרסקי. את הספר היא הקדישה לאורן שהיה בן זוגה ב-52 השנים האחרונות.
הספר מתחיל בפרולוג וסובב סביב יום ההולדת שבעים של יעל והתלבטותה איזה בגד תענוד על גופה ביום המיוחד הזה. סופו של הפרולוג מעורר סקרנות והתשובות מגוללות בהמשך: "ביני לביני, אני שואלת את עצמי לא אחת מה היה קורה לולא נתקלתי בהודעתה של ג'ודי בפייסבוק. הייתכן שהחודשים הספורים שבהם נעדרתי מהבית היו מתארכים עד עתה? הייתכן שאת חגיגת יום ההולדת השבעים שלי הייתי מציינת לא בירושלים אלא בגליל העליון במלון קטנטן מוקף עצים עבותים?" (עמוד 9)
בתחילת הספר הקורא פוגש את יעל שהתאלמנה ממתי ואזכור על ילדיה שהחליטו לחגוג לה יום הולדת.
הספר חולש על 3 זוגות שהם חברים טובים ומאוד קרובים אחד לשני.
דינה (דיאנה) ואלחנן, יעל ומתי, גו'די ודביר.
החלום של דינה היה להפוך לשחקנית צמרת. האם של דינה אהבה לשיר בעיקר שאנסונים. אחרי שעלתה ארצה מצרפת, גידול הילדים השכיח ממנה את אהבתה לשירה. האב של דינה חשב שהיא לא צריכה השכלה. לדעתו אישה צריכה להתחתן עם בעל טוב. כשהדיון הפך לצעקות וגידופים דינה עברה להתגורר בדרום ת"א, בדירת חדר וחצי עלובה יחד עם רבקה'לה. בערב דיאנה עבדה כמלצרית, וביום ניסתה לממש את חלומה ואפילו שינתה את שמה לדיאנה.
דיאנה ניסתה במאמצים רבים להשתלב כשחקנית משנה בהצגות שונות. הניסיונות לא צלחו וכשהתייאשה הצטרפה לרבקה'לה, שעסקה בתחום האופנה ודיאנה דגמנה באירועי יוקרה שרבקה'לה הפעילה. לימים רבקה'לה נישאה לבעלים של עסקי האופנה, ומעולם לא הפסיקה לחפש את אחיה שבשנות החמישים, לטענת הרופאים נקבר כי היה חולה... ואילו דיאנה נותרה בדירת חדר וחצי לבדה אך הקשר בין שתיהן נשמר.
דיאנה שנראתה מאוד טוב נישאה לאלחנן שהיה כרוך אחר יופייה ועשה כל מה שדיאנה ביקשה ממנו. ילדים לא היו להם והחברים הכי טובים שלהם היו הזוגות יעל ומתי, גו'די ודביר.
הספר מחולק לפרקים החושפים את עברם, חייהם בהווה, עיסוקם והיחסים בין כל הזוגות יחדיו לרבות היחסים עם הילדים.
אריאלה בק פרסקי מציפה מנעד נושאים בעלילה. לדוגמא: מתי התבייש בהוריו שחוו את השואה, במיוחד בגלל שהם שוחחו באידיש ובעברית משובשת. יש גם שקט שלא מדברים על התקופה ההיא. פרשת ילדי תימן החטופים, מרד הנעורים, החיפוש אחרי השורשים, פחדים מהעבר, השלמה עם סיטואציות בחיים, פערי דורות, ביקורת על החברה החרדית ומבקשי התמיכה, יחסי הורים וילדיהם, יוקר המחיה, צער גידול הורים, חוסר הסבלות של הדור הצעיר, תופעות חברתיות, אלימות, וונדליזם, רשתות חברתיות ועוד.
הסיפור מחדד את התסכול של הדור השלישי שמנסה לשמור על חיוניות ויצירתיות למרות הדינמיות והשינויים המהירים, במיוחד שממולו דור צעיר שרוצה הכול מיד ועכשיו. מאידך גיסא ניראה שהסופרת ניסתה להכניס בתוך העלילה מיקס של נושאים ובגלל הכמות בכל נושא נגעה ולא נגעה ולעיתים רק על קצה המזלג.
הספר מסתיים באפילוג , סוגר מעגל ונותן מענה לסקרנות שנזרעה באפילוג ובחשדות של יעל.
במה יעל חשדה? מה הביא אותה לברוח ממתי לגליל העליון? מה החזיר את יעל לזרועותיו של מתי?
למרות שהספר לא חף מגומות אני אהבתי את הכתיבה בגובה העיניים. השתלשלות האירועים מסקרנת. לדעתי החלוקה לפרקים והעריכה טובים והם אלה שנותנים את הקצב.
אהבתי את עיצוב הכריכה שנבחר על ידי נירה רובין. כריכה מקסימה עם צבעים של תקווה שעושים טוב על הלב.
תיהנו
לי יניני
הוצאה לאור: ספרי ניב, פרוזה מקור, 217 עמודים, 2020????